אם סיימתם לימודי הנדסאי לאחרונה, או שאתם שוקלים להירשם למסלול כזה, אתם בטח מרגישים את זה באוויר: משהו גדול משתנה. שוק העבודה שהכרנו לפני שנתיים-שלוש מרגיש כמו זיכרון רחוק. אתם לא מדמיינים.
שוק ההנדסאים בישראל לא סתם משתנה; הוא נקרע לשניים, ובדיוק עכשיו, בזמן אמת, על ידי שני כוחות אדירים שפועלים במקביל: מלחמת “חרבות ברזל” ומהפכת הבינה המלאכותית.
הבנת הפיצול הזה היא המפתח להחלטות הקריירה שלכם בשנים הקרובות. כי היום, יותר מתמיד, השאלה היא לא “האם יש ביקוש להנדסאים?”, אלא “לאיזה הנדסאי יש ביקוש?”.
שוק מס’ 1: המהפכה של העולם האמיתי
מלחמת “חרבות ברזל” יצרה ואקום אדיר בענפים מסורתיים והפכה אותם למשימה לאומית.
בראש ובראשונה, ענף הבנייה והתשתיות. עם עזיבתם של קרוב ל-100,000 עובדים פלסטינים, אתרי בנייה בכל הארץ נתקעו. המדינה נכנסה לתמונה עם תוכניות חירום ותמריצים כספיים חסרי תקדים כדי למשוך ישראלים לענף. אבל מי מנהל את כל העובדים החדשים האלה? מי מפקח על הפרויקטים? מי דואג שהכל יתבצע נכון ובזמן? התשובה היא:
הנדסאי הבניין.
פתאום, הביקוש להנדסאי הנדסה אזרחית זינק. זה כבר לא רק מקצוע עם שכר גבוה (כ-14,000 ש”ח בממוצע לבוגרים טריים יחסית), אלא צורך לאומי אסטרטגי. המדינה משדרת לשוק: אנחנו צריכים אתכם, ועכשיו.
במקביל, התעשיות הביטחוניות עברו להילוך חמישי. הצורך למלא מלאים, לפתח מערכות חדשות ולהגביר את קצב הייצור הזניק את הביקוש להנדסאי מכונות, אלקטרוניקה ומכטרוניקה. חברות כמו רפאל והתעשייה האווירית לא רק מגייסות מהשוק, אלא יוצרות מסלולי הכשרה ייעודיים, למשל לפצועי המלחמה, כדי להבטיח זרם קבוע של כוח אדם איכותי.
בשוק הזה, הביקוש הוא מיידי, מוחשי ומגובה בצורך לאומי. זהו הנתיב הבטוח, היציב והמתגמל בטווח הקצר והבינוני.
שוק מס’ 2: המהפכה של העולם הווירטואלי
בזמן שבניינים ותעשיות ביטחוניות זקוקות לידיים עובדות, בעולם הטכנולוגי מתחוללת מהפכה שקטה אך דרמטית לא פחות: מהפכת ה-AI.
חשוב להבין: ההאטה בהייטק לא התחילה באוקטובר 2023. היא החלה כבר באמצע 2022, אחרי “בום” חסר תקדים של גיוסים והשקעות בתקופת הקורונה. המלחמה העמיקה את ההאטה, אבל לא יצרה אותה. מה שקורה עכשיו זה לא עוד תיקון מחזורי, אלא שינוי מבני.
הבינה המלאכותית מפצלת את שוק ההייטק באופן חד. מצד אחד, יש ביקוש חסר תקדים למומחי AI. מספר המשרות בתחום הוכפל, והשכר הממוצע למומחה AI נושק ל-43,000 ש”ח בחודש, כמעט 13,000 ש”ח יותר מהשכר הממוצע בהייטק. הביקוש הוא למומחי למידת מכונה, בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) ועיבוד שפה.
אבל מה זה אומר עבור הנדסאי התוכנה או האלקטרוניקה הממוצע? זה אומר שהכללים השתנו. כתיבת קוד פשוט או ביצוע בדיקות ידניות (QA) הן משימות שכלי AI כבר עושים, ויעשו טוב יותר בעתיד. הביקוש עובר מתפקידי “ביצוע” לתפקידי “אינטגרציה”. השוק מחפש הנדסאים שיודעים לקחת מודל AI ולשלב אותו במוצר קיים, או הנדסאי חומרה שמתמחים בשבבים ייעודיים ל-AI ובתחזוקת חוות השרתים המפלצתיות שמריצות את המודלים האלה.
כאן טמון האתגר הגדול: הנדסאים שלא ירכשו את המיומנויות החדשות האלה עלולים למצוא את עצמם מאחור.
אז מה עושים? בחירת הנתיב שלך
אם אתם עומדים בפני ההחלטה הזו, הנה פירוק של האפשרויות:
- המסלול הבטוח: הנדסה אזרחית (בניין). הביקוש כאן ועכשיו, השכר גבוה, והתחושה היא של שליחות לאומית. בטווח של 1-3 השנים הקרובות, זהו הנתיב היציב והבטוח ביותר.
- המסלול בעל הצמיחה הגבוהה (והסיכון הגבוה): תוכנה ואלקטרוניקה. הפוטנציאל פה אדיר, אבל רק אם אתם מוכנים לצלול לעומק עולמות ה-AI. לימודים גנריים כבר לא יספיקו. אתם צריכים להתמחות, לבנות פרויקטים ולהוכיח שאתם יודעים לעבוד עם הטכנולוגיות החדשות, לא רק עם מה שלמדתם לפני חמש שנים.
- המסלול העמיד לעתיד: מכטרוניקה. תחום זה הוא אולי המעניין מכולם, כי הוא יושב בדיוק על התפר שבין שני השווקים. הוא משלב מכניקה, אלקטרוניקה ותוכנה, ובעתיד, הנדסאי מכטרוניקה יהיו אלו שיטמיעו בינה מלאכותית ברובוטים, במכונות ייצור חכמות ובתשתיות אוטונומיות. זהו התחום שבו המהפכה הווירטואלית פוגשת את העולם האמיתי.
התפקיד “הנדסאי” לא נעלם הוא הופך להיות חשוב וקריטי מאי פעם. אבל הוא דורש מאיתנו לבחור צד, להתמחות ולהתאים את עצמנו למציאות חדשה. העתיד שייך לאלו שיבינו את מפת הדרכים החדשה ויבחרו את הנתיב שלהם בחוכמה.
