שירן התחילה את דרכה כמנהלת משמרת במפעל מזון בצפון. אחרי שנה של עבודה במשמרות ועמידה מול תקני איכות, היא שאלה את עצמה “בשביל זה למדתי ארבע שנים?” היום, אחרי תואר שני וכניסה לעולם הפודטק, היא כבר לא תוהה היא מפתחת.

הנדסת מזון הוא מסלול מבלבל, מצד אחד מדעי מצד שני תעשייתי, חדשני, אבל גם עמוס חסמים. אז מה באמת כולל התואר, מה הסיכוי להתקדם, ולמי זה כן יכול להתאים?

מה לומדים?

תואר ראשון בהנדסת מזון כולל קורסים בכימיה, מיקרוביולוגיה, הנדסת תהליכים, פיזיולוגיה של מערכות עיכול, תוספי תזונה, טכנולוגיות ייצור, רגולציה, וניהול איכות. בנוסף קורסים במכניקה, תרמודינמיקה, אוטומציה, ובשנים האחרונות גם נגיעה בפודטק וחדשנות תזונתית.

זהו תואר רב-תחומי, עם עומס לימודי גבוה, ודרישה ליכולת אנליטית – אבל גם להמון גמישות מחשבתית.

איפה עובדים?

🍅 תעשיית המזון הגדולה אסם, שטראוס, תנובה, יוניליוור בעיקר בתפקידי בקרת איכות, תפעול ותקינה.

🥼 פיתוח מוצרים תחום נחשק, אך מוגבל מאוד במספר התקנים, לרוב נדרש ניסיון מוקדם.

🧪 סטארט-אפים בפודטק תחליפי חלבון, בשר מתורבת, הדפסת מזון אך לרוב נדרש תואר שני או רקע ביזמות/מדעי המחשב.

📊 תחומים חופפים רגולציה, תעשיית התרופות, איכות סביבה, ניתוח תהליכים.

כמה מרוויחים?

  • שכר התחלתי: 8,500-11,000 ₪ ברוטו
  • ניהול קווים/בקרת איכות מתקדמת: 12,000-14,000 ₪
  • פיתוח מוצר/פודטק/תפקידים מדעיים: 15,000-20,000 ₪ (בדרך כלל לאחר תואר נוסף)

פערי שכר ניכרים נרשמים בין בוגרי מוסדות בפריפריה לאלו במרכז – בעיקר בתחילת הדרך. אף על פי שלידיעה כללית, קריית שמונה בצפון נחשבת לבירת ה-food-tech כאן בישראל שם יש ריכוז סטרטאפים ומכון מיגל שמלווה מחקרים. מאז המלחמה הטייטל בירת הפודטק עומד בסימן שאלה

איפה יש עבודה?

🏭 צפון ודרום מפעלי ייצור, בקרת איכות, תפעול.

🌆 מרכז הארץ יותר הזדמנויות בחדשנות, תזונה מותאמת אישית, פודטק.

🧪 אזור ירושלים וחיפה מחקר אקדמי ומעבדות פיתוח.

⚠️ שוק העבודה מוגבל, במיוחד למהנדסים שמעוניינים בעשייה יצירתית או מדעית ולא רק בפיקוח או רגולציה.

מה מחפש השוק?

השוק רוצה אנשים עם ראייה מערכתית, כישורי ניהול, וניסיון בשטח. יתרון מובהק למי ששילב את הלימודים עם עבודה מעשית, פרויקט מחקר, או קורסים משלימים בתחומים כמו ביוטכנולוגיה, תזונה חכמה, ניתוח נתונים או יזמות.

למי זה מתאים?

למי שלא מפחד ממעבדה אבל גם חושב ביזמות.
למי שיש סבלנות להתפתח לאט ומוכנות להסבות תוך כדי תנועה.
ולמי שיכול לקחת תואר בסיסי ולבנות עליו קריירה ייחודית.

בשורה התחתונה

הנדסת מזון זה לא מסלול בטוח – זה פוטנציאל. מי שייכנס אליו עם תכנון, מיקוד והשקעה מתמשכת – יוכל להגיע רחוק. מי שיחשוב שזה מספיק רק “ללמוד ולעבוד” – עלול להיתקע במשרות ללא אופק.

הערת עורך – נזכרתי בסרטון מגניב שראיתי לאחרונה חשבתי לשתף אתכם