שאלת השאלות אחרי צבא או בתחילת שנות העשרים היא תמיד “מה הלאה?”. יש את אלה שיודעים בדיוק מה הם רוצים, כמו החבר’ה האלה שתמיד חלמו להיות רופאים. אבל רובנו? רובנו נמצאים במקום אחר. שומעים על כל מיני מקצועות, מגלגלים רעיונות, ומנסים להבין מה באמת שווה את הזמן והכסף שלנו. אחד השמות שעולים מדי פעם הוא “הנדסאי כימיה”. זה נשמע רציני, טכנולוגי, אבל גם קצת… מעורפל.
דיברתי עם בוגרי המסלול, כאלה שהרגע סיימו וכאלה שכבר עשר שנים בתעשייה. חפרתי בנתוני שכר רשמיים, בדקתי סילבוסים של מכללות, וניסיתי להבין: האם המסלול הזה הוא כרטיס כניסה חכם לעולם התעשייה, או סתם עוד תחנת ביניים? הנה מה שגיליתי.
לימודים, לא מה שחשבתם
בואו נשים את הקלפים על השולחן. המילה “כימיה” יכולה להפחיד. היא מזכירה לנו שיעורים ארוכים בתיכון ומלא נוסחאות. אבל מסלול הנדסאי כימיה הוא סיפור אחר לגמרי. תחשבו על זה כמו ההבדל בין ללמוד את תורת המוזיקה לבין לנגן בלהקה. הלימודים האלה הם הרבה יותר “לנגן” והרבה פחות תיאוריה יבשה.
המסלול, שאורך שנתיים בלימודי יום, בנוי בצורה חכמה: כשליש מהזמן מוקדש ליסודות מדעיים (כן, צריך לדעת מתמטיקה וכימיה בסיסית), אבל שני השלישים הנותרים הם לגמרי מעשיים. זה אומר שעות על גבי שעות במעבדות מתקדמות, שם לומדים להפעיל מכשור ששווה מאות אלפי שקלים – אותו מכשור שתפגשו אחר כך בעבודה. “בשנה השנייה, הרגשתי שאני עובד במעבדה לכל דבר, לא סטודנט,” סיפר לי בוגר טרי שעובד היום בחברת תרופות גדולה. “זה היתרון הכי גדול. הגעתי לראיון עבודה וידעתי לדבר על מכשירים שהמראיין שלי עובד איתם כל יום.”
נקודה קריטית נוספת היא ההתמחויות. זה לא מסלול אחד שמתאים לכולם. לקראת השנה השנייה, בוחרים מיקוד. ההתמחות הכי “סקסית” כרגע היא כימיה תרופתית (פארמה), שמכשירה לעבודה בחברות כמו “טבע” ו”פריגו”. יש גם טכנולוגיה של המזון (פוד-טק), תחום רותח בישראל, וכימיה תעשייתית, המסלול הקלאסי שפותח דלתות למפעלים הגדולים בדרום ובצפון. הבחירה הזאת סופר חשובה, כי היא מכוונת אתכם ישירות לתעשייה שמעניינת אתכם.
מפת התעסוקה האמיתית
אוקיי, סיימתם ללמוד. מה עכשיו? כאן התמונה מתבהרת. הנדסאי כימיה הם ה”סיירת מטכ”ל” של רצפת הייצור והמעבדה. הם האנשים שדואגים שהכל יעבוד כמו שצריך. התפקידים הנפוצים ביותר לבוגרים טריים הם בקרת איכות (QC), שם מוודאים שהמוצר הסופי, בין אם זו תרופה, במבה או דשן – עומד בתקנים הכי מחמירים, ועבודת מעבדה אנליטית, שם מריצים בדיקות על חומרי גלם.
השכר ההתחלתי, וחשוב לדבר על זה, נע סביב 8,000-9,000 ש”ח ברוטו. זה לא שכר של מהנדס תוכנה, אבל פה הקאץ’: נכנסתם לשוק העבודה אחרי שנתיים בלבד, בזמן שחברים שלכם עדיין באמצע התואר הראשון. עם ותק של 5 שנים, השכר כבר מטפס לאזור ה-10,000-13,000 ש”ח, תלוי בתעשייה.
בוגרת שעובדת כבר 7 שנים בתחום הפוד-טק סיכמה לי את זה יפה: “הדיפלומה היא לא כרטיס לווילה בקיסריה. היא כרטיס כניסה VIP למגרש של הגדולים. מרגע שנכנסת, היכולת שלך להתקדם תלויה רק בך.”
וה-AI?
אי אפשר לדבר על קריירה ב-2025 בלי להזכיר בינה מלאכותית. אז כן, AI נכנסת חזק גם לתעשייה הכימית. אבל היא לא באה להחליף את ההנדסאים, היא באה לתת להם כוחות-על. במקום לנתח דאטה במשך שעות, אלגוריתם יוכל לזהות חריגות בדגימה תוך שניות. במקום לחכות שתקלה תקרה, מערכות חיזוי יתריעו מראש על צורך בתחזוקה.
ההנדסאי של העתיד לא יוחלף על ידי מכונה; הוא יהיה זה שמפעיל אותה, מבין את התוצאות שלה, ומקבל החלטות על בסיסן. היכולת לעבוד עם הידיים, להבין את התהליך הפיזי, תישאר קריטית. ה-AI יהפוך לכלי הכי חזק בארגז הכלים, והנדסאים שילמדו להשתמש בו יהיו שווים זהב.
למי זה מתאים?
אז אחרי כל המחקר, למי הייתי ממליץ על המסלול הזה?
זה בול בשבילכם אם: אתם אנשים של “תכלס”. רוצים לרכוש מקצוע מבוקש בזמן קצר, עם דרישות קבלה הגיוניות ועלות נמוכה (חיילים משוחררים מקבלים מימון של 90%!). אתם לא מפחדים מעבודה מדויקת שדורשת אחריות, ויש לכם חוש טכני וחיבור למדע.
כדאי לחשוב פעמיים אם: אתם חולמים על ניהול בכיר ומשכורות של 30 אלף ש”ח בחודש. דיפלומת הנדסאי היא מקפצה אדירה, אבל יש לה תקרת זכוכית. הפוטנציאל הגבוה באמת נפתח כשמשלימים את הלימודים לתואר מהנדס (B.Sc) מסלול שרוב המכללות מציעות לבוגרי הנדסאים מצטיינים, ולרוב ללא פסיכומטרי.
בסופו של דבר, מסלול הנדסאי כימיה הוא מהלך אסטרטגי חכם. הוא לא מבטיח התעשרות מהירה, אבל הוא כן מבטיח כניסה בטוחה ויציבה לאחד המנועים הכלכליים החשובים ביותר של ישראל. זו דרך מצוינת לבנות בסיס מקצועי מוצק, לצבור ניסיון יקר ערך, ומשם – השמיים הם הגבול.
