מה אנחנו באמת שואלים?

לא מעט בוגרי בלשנות שואלים: “מה אני עושה עם זה עכשיו?” וזו שאלה כנה. כי בניגוד למקצועות ברורים כמו סיעוד, משפטים או הנדסה, בלשנות היא תחום אקדמי מרתק שאין לו מסלול תעסוקתי מובהק. השאלה האמיתית כאן היא: האם תואר בבלשנות יכול להוביל לקריירה משמעותית ואיך?

מה גיליתי

במהלך המחקר שלנו (שהסתמך על מעקב אחרי עשרות בוגרים בישראל), גילינו שבלשנות היא תואר שמעניק המון הבנה עמוקה של שפה, תקשורת, מבנה וחשיבה אך לא בהכרח מעניק מקצוע. רוב הבוגרים לא נשארים בתחום. למעשה:

  • רק מיעוט קטן ממשיך לתארים מתקדמים בבלשנות או באקדמיה
  • אחרים בוחרים להסב עצמם לחינוך, עריכת תוכן, תחום השפות או הייטק (כן בעיקר NLP)
  • כ-40% משתלבים בתחומים כלליים שלא דורשים את הידע הבלשני
  • והנתון המעניין: אלו שכן הצליחו, לרוב בנו לעצמם דרך שלא הייתה קיימת קודם

הסיפורים האנושיים

ענבר סיימה בלשנות בבן-גוריון, במקביל הייתה מורה ללשון בבית ספר תיכוני ובמקביל פרילנס שעושה עבודות לשוניות שונות, דקדוק וקריאטייב. היום עובדת ב-Google בתור עורכת לשונית ובימים אלה עושה דרכה לדוקטורט.

יעל, שסיימה בלשנות באוניברסיטת תל אביב, ניסתה בתחילה למצוא עבודה בעריכת לשון אבל גילתה שהתחרות קשה והשכר נמוך. אז היא עשתה קורס קצר ב-UX Writing, התחילה כפרילנסרית והיום היא עובדת בחברת פינטק. “בלשנות לימדה אותי לחשוב על מבנים, אבל העבודה שלי קשורה בעיקר לחוויית משתמש ולמסר.”

דוד, מהאוניברסיטה העברית, המשיך לתואר שני בלשנות חישובית ומשם קפץ למשרה בתחום ה-NLP באינטל. הוא טוען שהתואר לא הספיק לבד אבל “הוא נתן לי בסיס להוכיח שאני יכול ללמוד מהר ולהבין מערכות שפה”.

ויש גם כאלה כמו מיה, שבסוף הלכו להוראה והפכו למורות מדהימות לשפה, או אלה שנשארו בעולם האקדמיה והפכו לחוקרי שפה. אלה המקרים הפחות נפוצים אבל עדיין קיימים.

הדפוסים המפתיעים

מה שהפתיע אותי במיוחד הוא כמה מהר בוגרים נוטשים את התחום. זה לא נובע מכישלון אלא פשוט מהיעדר נתיב ברור. גם אנשים שהצטיינו בלימודים סיפרו לי שהם הרגישו תלושים מהשוק.

עוד תופעה שחוזרת על עצמה: אלו שהצליחו, לרוב עשו קפיצה חדה החוצה מהתחום לא עם תואר שני, אלא עם קורסים פרקטיים קצרים, פרויקטים עצמאיים, או דרך נטוורקינג חכם.

מה זה אומר תכלס

אם שוקלים ללמוד בלשנות, חשוב לדעת שזה תואר מרתק, אינטלקטואלי, שמחדד חשיבה אך לרוב לא מוביל ישירות למקצוע ברור. למי שאוהב שפה, מבנים ותקשורת זה מקום נפלא להתחיל בו. אבל צריך לבוא מוכנים לבנות את המסלול הקריירה באופן עצמאי.

כבר בלימודים? כדאי להתחיל לרכוש כישורים משלימים כמו ניתוח טקסטים, תכנות בסיסי (למשל Python), כתיבה דיגיטלית, UX או תרגום. בלשנות לא סוגרת דלתות אבל גם לא פותחת אותן לבד.

הזדמנויות קיימות אבל הן דורשות חיפוש יזום. יש ביקוש אמיתי לידע בלשני בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית (NLP), תרגום מכונה, בניית צ’אטבוטים, חוויית משתמש, הוראת שפות ועוד אך כל אחד מהתחומים הללו דורש גם מיומנויות נוספות.

מי שמחזיק בתואר ראשון בבלשנות לא צריך לצפות להצעת עבודה אוטומטית אלא להראות איך הידע יכול לפתור בעיות אמיתיות בשוק העבודה.

איך להשתמש בזה חכם

  • כבר בשנה ב’ כדאי להתחיל לחשוב על כיוון איפה רואים את עצמכם משתלבים?
  • מומלץ לשלב קורסים מעשיים: תכנות בסיסי, עריכת לשון, ניתוח נתונים או כתיבה דיגיטלית.
  • התנסות בפרויקטים עצמאיים תבלוט בקורות החיים הרבה יותר מכל ממוצע ציונים.
  • לא חייבים להישאר בתחום הצר בלשנות היא בסיס מצוין, גם אם הקריירה לא תכלול את המילה “בלשן”.

המסקנה האישית שלי

כמי שלימד שנים באקדמיה אני יכול להעיד שהסטודנטים הכי מבריקים בבלשנות לא תמיד היו אלה שהגיעו רחוק. מי שהתקדם היה זה שידע לתרגם את האהבה לשפה לתוך מיומנות שניתן למכור. בלשנות יכולה להיות תואר מדהים אם מוכנים לעבוד קשה מחוץ לכיתה. אם לא? עדיף מראש לבחור תואר אחר, או לפחות תתכנן מסלול מעשי כבר מהיום הראשון.

אני באמת מאמין שבלשנים יכולים לשנות את העולם. רק אל תצפה שזה יקרה אוטומטית כי העולם לא מדבר בלשנות. אתם תצטרכו ללמד אותו.