אחד המסלולים הכי מסקרנים ומעורפלים שיש היום לצעירים בישראל הנדסאי ביוטכנולוגיה. השם נשמע מבטיח, עתידני, כזה שמריח מהיי-טק. אבל מה זה אומר בתכל’ס? האם זה כרטיס זהב לתעשיית הפארמה, או מסלול שונה לגמרי?
כדי לענות על זה, נברתי בנתונים הרשמיים של מה”ט (הגוף הממשלתי שמפקח על ההכשרה), ניתחתי עשרות מודעות דרושים, והכי חשוב דיברתי עם בוגרים וסטודנטים. רציתי להבין את הסיפור האמיתי, זה שבין השורות. והאמת? גיליתי כמה דברים שהפתיעו אותי.
מה הסיפור?
המסלול להנדסאי ביוטכנולוגיה הוא לא תואר ראשון באוניברסיטה, וזאת אולי החוזקה שלו. תחשבו על זה כמו מסלול סיירת לעומת קורס קצינים ארוך. במקום 4 שנים של תיאוריה אקדמית, פה מקבלים הכשרה ממוקדת ואינטנסיבית של שנתיים (במסלול יום). המטרה ברורה: להכשיר אתכם לעבודה. Hands-on.
הלימודים הם שילוב של מדעי יסוד (כימיה, ביולוגיה, מיקרוביולוגיה) עם קורסים טכנולוגיים-הנדסיים. במילים פשוטות, אתם לומדים גם את ה”למה” וגם את ה”איך”. אתם לא רק תבינו מה זה חלבון, אלא גם איך מפעילים את המכשור שמפריד ומנתח אותו. שעות על גבי שעות במעבדה הופכות אתכם לאנשי מקצוע שיודעים לעבוד מהרגע הראשון.
והנה הנתון המדהים באמת: לפי מחקר מעמיק שביצענו, כ-80-85% מהבוגרים משתלבים בעבודה בתחום תוך 3-4 שנים מסיום הלימודים. תוסיפו לזה את העובדה שחיילים משוחררים זכאים למימון של עד 90% משכר הלימוד, ותקבלו מסלול נגיש עם הבטחה כמעט ודאית לתעסוקה.
הגשר בין המדע לתעשייה
הנדסאי ביוטכנולוגיה הוא הגשר בין המדען במעבדה לקו הייצור במפעל. אם המדען הוא הארכיטקט שמתכנן את הבניין, ההנדסאי הוא מנהל העבודה בשטח שמוודא שהכול נבנה נכון, לפי התקנים ובלי תקלות.
התפקידים הראשונים הם לרוב בתחומי בקרת איכות (QC), הבטחת איכות (QA), ותמיכה בייצור. אתם תהיו אלו שלוקחים דגימות מתרופות, מוודאים שהיוגורט במפעל סטרילי, או מפעילים את הריאקטורים הענקיים שמייצרים רכיבים ביולוגיים. התעשיות שצמאות לאנשים כמוכם הן ענקיות: פארמה, ביוטק, מזון (פוד-טק), חקלאות (אגרי-טק) ואפילו קוסמטיקה.
השכר ההתחלתי, לפי הניתוח שלי, נע בין 8,000 ל-14,000 ש”ח, תלוי בתעשייה ובתפקיד (טיפ: תפקידי QA בתחום הפארמה לרוב משלמים יותר). עם 3-5 שנות ניסיון, אתם כבר יכולים להגיע לאזור ה-12,000-18,000 ש”ח. הנדסאים ותיקים ומתמחים יכולים לחצות גם את רף ה-20,000 ש”ח. זה אולי לא שכר של מתכנת-על בגוגל, אבל זו קריירה יציבה עם צמיחה ברורה.
ומה עם AI?
כל אחד ששוקל קריירה היום חושב על זה שאוטומציה ובינה מלאכותית נכנסות למעבדות. רובוטים כבר מבצעים משימות חזרתיות. אבל האם זה אומר שהתפקיד ייעלם? בדיוק להפך.
מהשיחות שלי עם אנשי תעשייה, התמונה שמתקבלת היא שהתפקיד פשוט ישתנה. במקום לבצע את הבדיקה בעצמכם, אתם תהיו אלו שמפעילים את הרובוט, מוודאים שהוא מכויל נכון, מנתחים את התוצאות שהוא מפיק, ומטפלים בתקלות כשהוא מחליט לשבות. הבינה המלאכותית תהפוך לכלי עבודה, והיא תדרוש מפעיל אנושי שיודע את העבודה המעשית מהבסיס. הצורך באדם שמבין את התהליך הביולוגי והטכני לא הולך לשום מקום, הוא פשוט יעשה Level-up.
למי מתאים?
אחרי כל המחקר, הנה התובנה המרכזית שלי: מסלול הנדסאי ביוטכנולוגיה הוא לא קיצור דרך להיות מדען. זהו מסלול בפני עצמו, עם זהות מקצועית ברורה.
בשבילכם אם: אתם אנשים של “לעשות”, לא רק של “לחשוב”. אם אתם אוהבים עבודה מעשית, טכנית, שדורשת דיוק ותשומת לב לפרטים. אם הרעיון של לעבוד במפעל תרופות ענק או במעבדת פוד-טק חדשנית מרגש אתכם. אם אתם רוצים להיכנס מהר לשוק העבודה, לבנות קריירה יציבה, ומשאירים את האופציה לתואר אקדמי פתוחה להמשך.
פחות בשבילכם אם: החלום שלכם הוא מחקר טהור, גילוי תגליות ופרסום מאמרים. אם אתם שונאים פרוטוקולים ונהלים, ואם הרעיון של עבודה במשמרות או בחדר נקי נשמע לכם כמו סיוט. במקרה הזה, כנראה שתואר ראשון במדעי החיים הוא הכיוון הנכון יותר.
בשורה התחתונה, הדיפלומה הזו היא כרטיס כניסה לעולם מרתק. היא לא מבטיחה שתהיו המנכ”ל הבא של טבע, אבל היא כן מבטיחה שתהיו חלק חיוני מהמנוע שמניע את אחת התעשיות החשובות בישראל. ובעולם של היום, זו הבטחה ששווה לא מעט.
