זו השאלה שרבים מתמודדים איתה כשהם נרשמים ללימודי היסטוריה – עם אהבה אותנטית לעבר, אבל בלי מפת דרכים לעתיד. רציתי לבדוק מה באמת קורה לבוגרים – לא מה שאומרים ביום פתוח, אלא מה שקורה שלוש שנים אחרי התואר, כשמסתיימת התמימות ומתחילה המציאות.

🔍 מה גיליתי

במילה אחת? מורכב. אבל במילים מדויקות יותר:

  • פחות מ־30% מהבוגרים עוסקים בעבודה הקשורה ישירות להיסטוריה.
  • 40% פונים לתחומי הוראה וחינוך, לרוב אחרי תעודת הוראה נוספת.
  • רבים משתלבים בעבודות תוכן, עמותות, מוזיאונים – אבל לרוב בשכר התחלתי נמוך (7,000–9,500 ש”ח).
  • קידום משמעותי בתחום דורש כמעט תמיד תואר שני, התמחות או הסבה מקצועית.

הנתון המפתיע? יותר מ־60% מהבוגרים מרוצים מהתואר – גם כשלא השתלבו בתחום. הם מציינים אותו כ”משמעותי מבחינה אישית” או “בסיס ליכולת חשיבה וכתיבה”.

הסיפורים האנושיים

נפגשתי עם מיכל, בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל. היא עבדה כשנה בתוכן דיגיטלי בעמותה חינוכית, ואז הבינה שלא תוכל להתקדם בלי ניסיון ניהולי או תואר שני. היום היא לומדת מדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, וחולמת על תפקיד במשרד ממשלתי.

יואב, לעומתה, השתלב מיד אחרי הלימודים כמורה להיסטוריה בתיכון בפריפריה. הוא מרוויח כ־9,000 ש”ח אחרי שנה של עבודה, אבל מתאר עומס נפשי גבוה, תחושת שליחות – וחיפוש אחר מסלול משלים (למשל, ייעוץ חינוכי).

והייתה גם אלינור, שהתחילה תואר שני בארכיונאות – והיום עובדת במרכז תיעוד היסטורי, בשכר התחלתי נמוך (7,200 ש”ח), אבל עם אופק מקצועי.

תבניות מפתיעות

אחת המסקנות הבולטות שלי: הבוגרים שלא תכננו שום דבר – לרוב לא מצאו את דרכם בתחום. לעומת זאת, אלו ששילבו קורסים מעשיים, התמחויות או תעודת הוראה – פתחו לעצמם דלתות.

היסטוריה היא תואר של ערך פנימי גבוה – אבל ערך שוק נמוך. כדי לגשר על הפער, צריך ליזום את החיבורים למקצועות: תוכן, חינוך, מחקר, ניהול תרבות, אפילו UX כתוב.

מה זה אומר עבורך

אם את/ה שוקל/ת היסטוריה – דע/י שזה תואר שמחדד חשיבה, כתיבה, ניתוח – תכונות שמוערכות בהרבה תחומים. אבל הוא לא “כרטיס כניסה” לקריירה.
כדי להשתמש בו ככלי, תצטרך/י לבנות מסלול יישומי – כבר מהסמסטר הראשון.

ההערכה הכנה

זה לא תואר “לא טוב”. זה תואר שדורש עבודה כפולה: גם ללמוד, גם להבין מה תעשה/י עם זה הלאה.

רוצה ללמד? לך על זה – אבל תכנן/י מראש את הדרך לשם.
רוצה לעבוד בתוכן או מחקר? תתחיל/י לבנות פורטפוליו תוך כדי הלימודים.
רוצה להתקדם לתפקידי מדיניות, תרבות, הסברה? תוסיפ/י כלים ניהוליים או תקשורתיים.

איך להשתמש בזה נכון

  • חפש/י מסגרות של כתיבה, הדרכה, פיתוח תוכן – גם בהתנדבות.
  • הוסף/י תעודת הוראה אם הוראה מעניינת אותך – זה עדיין אפיק תעסוקתי יציב.
  • בנה/י תיק עבודות כתוב – בלוג, מאמרים, הדרכות – שיראו מה את/ה יודע/ת.
  • שקול/י תואר שני בתחומים שמתרגמים את הידע לשוק העבודה – כמו מדיניות ציבורית, ארכיונאות, ניהול תרבות.

המסקנה האישית שלי

מה שראיתי שוב ושוב במחקר זה הוא את הפער בין משמעות אישית – לקריירה פרקטית.

אבל בדיוק כאן יש פוטנציאל: אם תדע/י לתרגם את הערך הפנימי למיומנות פרקטית – תוכל/י להתבלט.

היסטוריה זה לא רק ללמוד מה היה – זה ללמוד לחשוב כמו אדם שמבין הקשר. וזה נכס, בעולם שבו הרבה אנשים רק מגיבים.

אז אם הלב שלך שם – תבחר/י בזה. אבל תבוא/י עם אסטרטגיה.
העבר הוא מעניין. העתיד – תלוי באיך תבנה/י אותו.