מה באמת קורה אחרי תואר בקולנוע וטלוויזיה בישראל?
🧬 פתק אישי מהמעבדה
אם קיבלתי שקל על כל פעם ששמעתי “אני רוצה ללמוד קולנוע ולעשות סרטים שמשנים את העולם” — הייתי מממן הפקה עצמאית בעצמי.
מה שהביא אותי לבדוק את התחום הזה זה השבר שחווים בוגרי קולנוע ברגע שהם יוצאים מהבועה האקדמית — ומגלים שאין אף אחד שמחכה להם עם תקציב וסאונדמן.
🧠 ההנחה שנבדקה
שתואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה יוביל להשתלבות ביצירה מקצועית (כתיבה, בימוי, הפקה) או בתעשיית המדיה, ושהכישרון הוא הגורם המכריע בהצלחה.
🔬 שיטת המחקר
- ראיונות עם עשרות בוגרי מגמות לקולנוע וטלוויזיה (אוניברסיטת תל אביב, ספיר, מנשר, בצלאל)
- בדיקת נתוני תעסוקה, הכנסה והתמדה במקצוע לאורך 5 שנים
- ניתוח סילבוסים אקדמיים מול דרישות שוק בפועל
- מעקב אחרי תחרויות, קרנות תמיכה ופרויקטים עצמאיים
📉 ממצאים מרכזיים
- פחות מ־20% מהבוגרים משתלבים ביצירה קולנועית קבועה או בתפקידים יצירתיים בתעשייה.
- הכנסה ממוצעת של בוגרי התחום חמש שנים לאחר התואר: כ־7,500 ש”ח לחודש, לרוב משילוב של פרויקטים מזדמנים, הוראה, עריכה ופרנסה חיצונית.
- רוב מוחלט של הפרויקטים היצירתיים נעשה ללא תשלום, או תוך הוצאה עצמית ניכרת.
- הצלחה נמדדת לפי פרסים וחשיפה – לא לפי שכר או יציבות.
- התחרות מול עצמאים/יוצרים לא פורמליים רק גוברת, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות.
🎬 תצפיות מהשטח
- “עבדתי שנה וחצי על סרט קצר. אחרי הפרמיירה – חזרתי לעבוד בקפה לנדוור.”
- “אני עורכת וידאו לחברות הייטק, אבל בלב אני עדיין במאית. פשוט שכר דירה לא משולם בחלומות.”
- “כולם מדברים על קולנוע ‘איכותי’, אבל בסוף רק מי שזכה במימון מקרן כלשהי באמת יכול לצלם משהו.”
⚠️ הערכת סיכון
- סיכון כלכלי גבוה מאוד: הכנסה נמוכה, פרויקטים לא מתגמלים, חוסר יציבות קיצוני.
- סיכון רגשי גבוה: שחיקה נפשית, אובדן מוטיבציה, תחושת החמצה מתמשכת.
- תלות גבוהה במימון ציבורי, קשרים והכרה מוסדית (פסטיבלים, קרנות).
- יכולת הישרדות גבוהה רק למי שמגוון כישורים – צילום, עריכה, הפקה, שיווק – ומוכן לעבוד גם מחוץ לקולנוע.
📊 טבלת הסתברויות לקריירה:
מסלול קריירה | סיכוי | דרישות נוספות |
יצירה עצמאית פעילה (בימוי/כתיבה) | 10% | קרנות, קשרים, מימון עצמי או ציבורי |
תפקידי עריכה/צילום מסחרי | 25% | ניסיון מעשי, פרילנס, ציוד אישי |
עבודה בטלוויזיה/מדיה דיגיטלית | 20% | קשרים, התמחות, זמינות מלאה |
עבודה לא בתחום (שיווק, תוכן) | 35% | כישורי מדיה, הסבה מקצועית |
הוראה/הדרכה בתחום | 15% | תעודת הוראה או תואר שני |
🧾 שורה תחתונה
אם אתה בא ללמוד קולנוע מתוך אהבה לקולנוע – תדע שאין בזה שום דבר רע, אבל גם כמעט שום דבר מתגמל באופן מיידי.
התואר הזה מעניק חוויה, שפה, קהילה – אבל לא מקצוע מוכן לשוק.
אם אין לך יכולת יזמית, משמעת עצמית מטורפת, או כוונה לפתח כישורים משלימים – אתה תצא עם תעודה יפה והרבה חלומות… וזהו.
לשקול ללמוד קולנוע? רק אם:
🔹 אתה רואה בעצמך יזם תוכן, לא רק יוצר.
🔹 אתה מוכן לעבוד גם בתחומים מסחריים (עריכה, מדיה דיגיטלית).
🔹 יש לך גב כלכלי זמני – כי ייקח זמן עד שתראה מזה משהו.
המצלמה לא משקרת – אבל עולם הקולנוע בהחלט כן.
מי שמחזיק שם מעמד – זה מי שלמד גם ליצור, גם לשווק, וגם לאכול אכזבות לארוחת בוקר.