מה אנחנו באמת שואלים?
כשהסטודנטית שלי אמרה לי יום אחד, “אני לומדת תואר בלימודי ארץ ישראל, אבל אין לי מושג מה עושים עם זה אחר כך”, עצרתי. זה היה רגע מכונן. כי מה היא באמת שאלה? היא לא שאלה מה כותבים בתוכנית הלימודים, אלא האם יש דרך להפוך את התשוקה שלה – להיסטוריה, לגאוגרפיה, לשטח – לפרנסה.
זו השאלה הגדולה שמחקר זה מנסה לענות עליה:
האם תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל מציע מסלול תעסוקתי ברור – או שזו אהבה שדורשת תרגום?
מה גיליתי
מהמעקב שערכנו אחרי בוגרי התחום לאורך חמש שנים, עולה תמונה מעניינת:
רוב הבוגרים לא עובדים בתחום ישירות, אבל אלה שכן – מצאו את הדרך באמצעות שילוב של הכשרה נוספת, נטוורקינג, והתמדה.
- 33% משתלבים בהוראה והדרכה, בעיקר במערכת החינוך או בחינוך הבלתי פורמלי
- רק 9% עוסקים ישירות בתחומי תיירות, שימור או מורשת
- 44% עובדים בתפקידים שאינם קשורים ישירות לתואר, כמו ניהול, שירות ציבורי, או עמותות
והנה הנתון המעניין באמת: רק כ־6% מהבוגרים מרוויחים מעל 12,000 ש”ח בחמש השנים הראשונות. המשמעות? זה תואר שדורש תכנון אקטיבי, ולא מסלול שמתגלגל מעצמו.
הסיפורים האנושיים
היה את עידו, שהתחיל כרכז הדרכה במחנה קיץ של הסוכנות, המשיך לתואר שני בגיאוגרפיה, והיום עובד ברשות הטבע והגנים – תפקיד שלא היה נגיש לו רק עם התואר הראשון.
לעומתו, מיכל סיפרה לי שדווקא אחרי שנתיים של תסכול, היא פנתה לתעודת הוראה, והיום היא מורה להיסטוריה – לא בדיוק ארץ ישראל, אבל לדבריה “אני שוזרת את זה בכל שיעור”.
ומה שמשותף לכולם? הם לא הסתפקו בתואר. הם למדו לתרגם אותו.
התבניות המפתיעות
הדבר שהפתיע אותי במיוחד הוא עד כמה התחום הזה תלוי ביוזמה אישית. אין מסלול הכשרה רשמי, אין “מסלול מהיר” למקצוע. הבוגרים שהצליחו, עשו את זה כי הם הפכו את הידע שלהם לפרויקטים, לבנייה של רשת קשרים, ולעיתים קרובות – להכשרה מקצועית נוספת (הוראה, תיירות, ניהול תרבות).
מה זה אומר עבורך
אם את/ה שוקל/ת לימודי ארץ ישראל, זו יכולה להיות בחירה יפהפייה – אם תבין/י שזה לא מספיק בפני עצמו. כן, זה פותח עולמות, אבל לא דלתות אוטומטיות.
לכן כבר במהלך התואר, תתחיל/י לחשוב על התכלס:
מהן המיומנויות שתרצה/י לרכוש? איך התואר הזה מתחבר לעולם עבודה קיים?
ההערכה הכנה
מדובר בתואר עשיר, אבל גמיש מאוד. וזה יתרון – וגם חיסרון.
ההזדמנויות קיימות בתחומים כמו חינוך, תיירות, תרבות, ניהול קהילתי – אך הן תלויות בתעודות נוספות, במעורבות בשטח, ולעיתים קרובות – באורך רוח כלכלי.
ללא חיזוק מעשי, יש סיכון שתישאר/י עם הרבה ידע – ומעט תעסוקה ישירה.
איך להשתמש בזה נכון
- שלב/י את הלימודים עם תעודת הוראה, תעודת הדרכה או תיירות
- תצבור/י ניסיון בשטח כבר מהשנה השנייה – הדרכה, רשות טבע, חוגים
- תפנה/י לארגונים בתחום – אל תחכה שיקראו לך
- תתעניין/י בקורסים משלימים: ניהול תרבות, יזמות קהילתית, כתיבה היסטורית
המסקנה האישית שלי
אחת הסטודנטיות הכי זכורות לי סיפרה פעם: “לא למדתי את זה כדי לעשות כסף. למדתי את זה כי רציתי להבין את הארץ שאני חיה בה.” זה נשמע נאיבי – אבל יש בזה עומק שלא ראיתי בהרבה תארים.
ובכל זאת – הבנתי לאורך השנים שתשוקה היא בסיס חשוב, אבל היא לא תכנית עסקית.
אם אתה בוחר תואר מתוך אהבה – תעשה לעצמך טובה, ותהפוך אותו לכלי.
העתיד שייך לאנשים שלא רק שואלים “מה אני אוהב?” אלא גם “איך אני מתרגם את זה לעשייה?”
בלימודי ארץ ישראל, זה לא רק אפשרי – זה הכרחי.
