🔎 מה רצינו לבדוק?

האם תואר ראשון בפיזיקה בישראל הוא מסלול שמספק החזר השקעה ראוי בשוק העבודה הנוכחי והעתידי — לא רק מבחינה כספית, אלא גם בהיבט של יציבות, קידום ואפשרויות התמחות?

📊 מיצוב שוקי

פיזיקה עדיין נתפסת בציבור כתואר “אינטליגנטי”, יוקרתי ואקדמי, אבל בעולם התעסוקה? הדלתות שנפתחות איתו הן לרוב לא הדלתות שבוגרים חשבו עליהן. תעשייה מחפשת ביצוע, לא רק הבנה. כלומר: בלי יכולות תכנות, עבודה עם נתונים או התמחות הנדסית – התואר הזה נתקל בתקרת זכוכית נמוכה.

📈 היצע וביקוש

כ-600 בוגרי פיזיקה לתואר ראשון בשנה מול כ-200 משרות התחלתיות פוטנציאליות – ברובן כלל לא מוגדרות כפיזיקה, אלא כחינוך, עוזרי מחקר, שירות הציבורי או פיבוט לניתוח נתונים.
55% ממשיכים לתארים מתקדמים מיד בתום התואר – אינדיקציה לכך שהתואר הראשון עצמו לא מספק את הסחורה.

💰 גרף השכר

  • שכר התחלתי: כ-8,500–9,000 ש”ח ברוטו
  • אחרי 5 שנים: אלו שעשו פיבוט לתחומים טכנולוגיים (אלגוריתמים, דאטה סיינס) מגיעים ל־18K+
  • אלו שנשארו במסלול הפיזיקלי/חינוכי/מחקרי מרוויחים לרוב מתחת ל־11K
  • ROI לתואר משתלם רק לבוגרים שביצעו הסבה או שילוב דיסציפלינרי כבר במהלך הלימודים

⚠️ סיכון משבשים

תחום הפיזיקה התיאורטית איננו “מכוסה אוטומטית” על ידי אוטומציה – אבל התעשייה כן מחליפה פיזיקאים במהנדסים בעלי התמחות יישומית. בעוד פיזיקאי מתמודד עם מודל — מהנדס כבר בנה אב טיפוס.
הביקוש האמיתי הוא לפיזיקאים עם קוד ביד ודאטה בראש.

🌍 ניתוח גיאוגרפי

  • מרכז הארץ: רוב ההזדמנויות הן במוסדות מחקר ממשלתיים, גופי ביטחון או חברות טכנולוגיה מתקדמות – אבל שוב, שם רוצים פיזיקאי שהוא גם מפתח.
  • פריפריה: בעיקר הוראה או משרות ללא אופק קידום משמעותי.

🧬 עדויות בוגרים

  • שי, סיים תואר בפיזיקה באוניברסיטת ת”א. בלי רקע בקוד, עבד שנה כעוזר הוראה ואז עשה הסבה לניתוח דאטה. רק אז הגיע לשכר של 15K.
  • גל, למדה פיזיקה בטכניון + minor במדעי המחשב – נכנסה ישר ל־Intel, התחילה ב־20K, היום מובילה צוות סימולציות.
  • עמית, נשאר במסלול האקדמי. מרצה משנה, שכר סביב 10K, עבודה לא קבועה, שחיקה גבוהה.

🧠 מה מבדיל מצטיינים

✔ מינור או שילוב במדעי המחשב/הנדסה
✔ ניסיון מעשי (מעבדות, תעשייה, סימולציות)
✔ שליטה ב־Python, Matlab, Julia
✔ מעברים יזומים לתחומים משלימים כבר במהלך התואר

🔮 תחזיות לעתיד

העתיד של פיזיקה תלוי בחיבור שלה לעולמות חדשים: קוונטום קומפיוטינג, הדמיה רפואית, מערכות תחבורה חכמות, בינה מלאכותית לפיזיקה תיאורטית. אבל מי שלא עושה את החיבור הזה – נשאר מחוץ למשחק.

💼 כדאיות השקעה

  • פיזיקה כתחום טהור = השקעה בסיכון גבוה.
  • פיזיקה עם חיבור לדאטה/קוד/הנדסה = השקעה עם פוטנציאל תשואה גבוה – לטווח בינוני.
  • אם אתם לא מתכוונים לפעול בצורה פרואקטיבית (ללמוד קוד, להתמחות, לעשות תואר שני ממוקד), אז זו לא השקעה שראויה להון האקדמי שלכם.

🧾 השורה התחתונה

אם תתייחסו לפיזיקה כאל פלטפורמה ולא כיעד – תנצחו.
אבל אם תחשבו שהתואר הזה לבדו פותח דלתות רק כי הוא “קשה” – תמצאו את עצמכם מאחורי הדלת, לא מולה.

כמו כל השקעה רצינית – היא דורשת ניהול, כיוון ושדרוג. לא קונים את המניה ויושבים לחכות שהיא תעלה לבד.